ים אל ים בקצרה

ים אל ים הוא מסע הליכה של ארבעה ימים מחוף אכזיב בים התיכון אל חוף הכנרת, דרך נחל כזיב, פסגת הר מירון ונחל עמוד. המסלול משתרע על כ־70 עד 75 ק"מ, ומשלב מעיינות ובריכות, חורש גלילי, תצפית מהפסגה הגבוהה בישראל אחרי החרמון, וירידה אל מתחת לפני הים.

המדריך הזה נותן את כל מה שצריך כדי להתכונן: חלוקה לארבעה ימים עם קילומטרים ועליות, מתי כדאי ללכת, איך מגיעים ואיך חוזרים, איפה ישנים וממלאים מים, מה לארוז, מה מסוכן ואיך מנווטים. בסוף יש שאלות נפוצות והשוואה בין הליכה עצמאית לבין מסע עם ליווי לוגיסטי.

ים אל ים מתאים להליכה עצמאית: השביל מסומן ברובו, והקטעים הקשים ידועים מראש. עם זאת, 16 עד 19 ק"מ ביום, עם עליות וירידות חדות וחציות נחל, דורשים כושר והכנה. את התכנון עושים לפני היציאה ולא בדרך.

המידע במדריך מבוסס על מקורות ציבוריים, ועודכן לאחרונה באוקטובר 2026. לפני כל יציאה בודקים תנאי מסלול והנחיות עדכניות.

ים אל ים במבט מהיר

האם ים אל ים מתאים לי?

ים אל ים מתאים למי שיכול ללכת 16 עד 19 ק"מ ביום, ארבעה ימים ברציפות, כולל עליות וירידות חדות. הוא לא מצריך ניסיון בניווט, כי השביל מסומן, אבל הוא כן מצריך כושר והרגל להליכה ממושכת.

מתאים במיוחד ל

• מי שהולך באופן קבוע שלוש עד ארבע שעות ויש לו ניסיון בטיולי יום בצפון
• מי שרוצה מסע ארוך ושופע מים, בלי להקדיש חודש וחצי לשביל ישראל
• זוגות, חברים וקבוצות שרוצים לעשות את המסע בקצב משלהם
• מי שהולך לבד: הסימון ברור ויש מטיילים רבים בדרך
• משפחות עם בני נוער. מטייל אחד דיווח על סיום המסע עם בן בגיל 12 וחצי, וההחלטה תלויה ביכולת של הילד

פחות מתאים ל

• מי שלא הלך מעולם יותר מ־8 עד 10 ק"מ ברצף. מומלץ קודם לעשות כמה הליכות ארוכות יותר
• מי שמתקשה בגבהים. בנחל עמוד יש קטעים עם סולמות, יתדות ואחיזות
• מי שמחפש מסלול רגוע בלי עליות. ביום השלישי יש עלייה לפסגת המירון, וביום הרביעי ירידה ארוכה ותלולה
• מי שיש לו בעיות רפואיות בברכיים, בגב או בלב. מתייעצים עם רופא לפני היציאה

ילדים וכלבים

השמורות לאורך המסלול (נחל כזיב, מירון ונחל עמוד) כפופות לכללי רשות הטבע והגנים, כולל לגבי כלבים. בודקים את הכללים מראש לפני שמתכננים הליכה עם כלב. לגבי ילדים: חשוב להתאים את הקצב ואת היום לקושי של היום השלישי והרביעי.

כושר נדרש במספרים

• 16 עד 19 ק"מ ליום
• כ־1,560 מ' עליה מצטברת ו־1,770 מ' ירידה מצטברת לכל המסע
• ביום הרביעי ירידה של כ־700 מ' לאורך 16 ק"מ

על ים אל ים: נוף, סיפור והיסטוריה

מהים התיכון לכנרת עוברים בכמה עולמות. הדרך מתחילה במישור החוף החקלאי, בין מטעי בננות ובתי צמיחה, ונכנסת אל נחל כזיב, ערוץ עמוק עם מעיינות ובריכות. משם היא עולה אל יישובי הגליל העליון ואל חורש ים-תיכוני, מטפסת לפסגת המירון, ויורדת בנחל עמוד, בין עצי דולב וטחנות קמח עתיקות, עד חוף הכנרת. המסלול עובר בשלוש שמורות טבע: נחל כזיב, הר מירון ונחל עמוד.

מסורת של תנועות הנוער

ים אל ים הוא אחד המסלולים המוכרים בארץ מימי תנועות הנוער. בשנות ה־50 וה־60 הלכו בו קבוצות נוער, בתיקים כבדים, כדי לחשל את המשתתפים. המסלול אז היה שונה במעט: הוא יצא מקיבוץ אדמית שבגבול הצפון, עבר בנחל בצת, ירד אל נחל כזיב וסיים בחוף הכנרת. בנחל עמוד העליון חצו גשר צינור בלי מעקה, שנודע בשם "גשר המוות". המסלול של היום בטוח יותר.

ב־2007 סומן המסלול בסימון אחיד לכל אורכו, ביוזמת עמותה לזכר חללי פלוגת חבלה של חטיבת הצנחנים ממלחמת לבנון השנייה. במסגרת הפרויקט נסלל גם שביל הליכה בין אבירים לגשר אלקוש, קטע שעד אז הלך לצד כביש. העמותה, "בדרכם", ארגנה גם צעדות זיכרון לאורך המסלול.

מסורת של בקבוק מים

מנהג מקובל בין המטיילים הוא לקחת בקבוקון עם מי הים התיכון בתחילת הדרך, ולשפוך אותו לכנרת בסופה.

מה מייחד אותו

• מים: מעיינות, בריכות וזרימה לאורך נחל כזיב וחלק מנחל עמוד, בניגוד לרוב המסלולים הארוכים בארץ
• מגוון: חוף, נחל, יער, פסגת הר ונחל תלול בארבעה ימים
• היסטוריה: מבצר מונפורט הצלבני, חורבות מימי הביזנטים והתלמוד, בית כנסת עתיק בחרבת שמע
• חיבור לשביל ישראל: בימים 3 ו־4 המסלול חופף כמעט לגמרי לקטע בשביל ישראל, ולכן הוא מעין טעימה לשביל הארוך

מפת המסלול ופרופיל גובה

המסע יורד ועולה בגלים. הוא מתחיל בגובה פני הים, עולה מנחל כזיב אל אבירים, יורד שוב אל הנחל ומטפס לחרבת חממה. ביום השלישי העלייה הגדולה היא לפסגת המירון (כ־1,208 מ'), ומשם ירידה אל נחל עמוד. ביום הרביעי הדרך יורדת אל הכנרת, כ־200 מ' מתחת לפני הים. בסך הכול כ־1,560 מ' עליה וכ־1,770 מ' ירידה.

מפות מומלצות

• מפת סימון שבילים מס' 2 (גליל עליון) בקנה מידה 1:50,000 של החברה להגנת הטבע, שאפשר לרכוש בחנויות ציוד
• מפת ישראל היקינג (israelhiking.osm.org.il), שאפשר להוריד ולהשתמש בה גם בלי קליטה

מומלץ להוריד מפה לא מקוונת ולהצטייד בסוללה חיצונית. ההוראות לניווט ולסימון בסעיף "ניווט וסימון" בהמשך.

סיכום הימים בטבלה

סך הכול כ־71 ק"מ בחלוקה הזו. רמות הקושי הן הערכה כללית, והפירוט המלא בכל יום בסעיף הבא.

ים אל ים יום אחרי יום

הפירוט מבוסס על החלוקה הנפוצה של ארבעה ימים, בהליכה מהים אל הכנרת. כל יום מתחיל בשורת נתונים, ואחריה תיאור.

יום 1: מחוף אכזיב לאבירים, דרך נחל כזיב

היום הראשון הוא יום מעבר מהים אל תוך הגליל. הוא מתחיל בנגיעה בים התיכון ומסתיים בעלייה תלולה אל הכפר אבירים. בין לבין עוברים מקטע חקלאי שטוח וקל, ונכנסים אל ערוץ נחל כזיב, שהוא הנוף המרשים של היום.

מתחילים בחוף אכזיב, באזור אנדרטת יד ליד, ומתקדמים מזרחה בדרכי עפר בין מטעי בננות ובתי צמיחה לכיוון היישוב גשר הזיו. כ־7 הק"מ הראשונים אינם מסומנים בשטח, ולכן מנווטים לפי מפה או קובץ מסלול. בצומת שלפני היישוב עבדון פונים ימינה אל נחל כזיב, והדרך עוברת מכביש סלול לדרך עפר עם סימון ירוק. משם הולכים לאורך הנחל ועוברים כמה מעיינות: עין חרדלית, עם בריכות רדודות ליד החניה, שהיא יעד פופולרי וצפוף בחגים ובסופי שבוע, ואחריה עין בריות ועין תמיר. למרגלות מונפורט, מבצר צלבני שנבנה בין 1220 ל־1229 כמפקדת המסדר הטבטוני, אפשר לבצע סטייה ולטפס אל המבצר.

בעין תמיר יש מנהרה חשוכה שנכנסים אליה עם פנס, עדיף אטום למים, וחוזרים באותה דרך. כ־3 ק"מ מזרחית למעיין מגיעים לפיצול שבילים, ופונים שמאלה אל השביל השחור שמטפס בתלילות מהנחל. בראש העלייה אפשר לפנות ימינה אל אבירים, או להמשיך עוד כ־5 ק"מ אל גשר אלקוש ולקצר את היום הבא. את נחל כזיב חוצים פעמים רבות, בדרך כלל על אבנים, ולכן כדאי להחזיק סנדלים בתיק.

אין חנויות או מסעדות לאורך היום, ולכן לוקחים אוכל מהבית. ביישוב אבירים אסור לישון בשטחים הציבוריים. היישוב הקצה מקום למטיילים בכניסה אליו, כמה מאות מטרים לפני תחילת הבתים, עם ברזי מים ופחי אשפה. ביער סביב היישוב יש גם בקתות עץ להשכרה. כמה מאות מטרים לפני סוף היום מסתתר ביער מבנה אבן גדול הנקרא מצד אבירים, שמוצאו לא ידוע: ייתכן שהיה מבצר מימי הצלבנים או חווה מבוצרת מהתקופה הרומית או הביזנטית.

יום 2: מאבירים לחרבת חממה, דרך גשר אלקוש

ביום השני עוזבים את אבירים ונכנסים לנוף של חורש, כפרים ומעיינות. זה יום ארוך, עם ירידה לנחל כזיב, הליכה במורד נחל מורן או נחל נריה, ובסופו עלייה אל חרבת חממה.

מהיישוב הולכים בשביל צהוב שעוקף אותו, ועולים כקילומטר אל חרבת זביט, שמשם יש תצפית אל נחל כזיב, מעלות והר מירון. הדרך ממשיכה מזרחה, יורדת אל נחל זביט (סימון ירוק), ועוברת בדרך עפר אל חרבת מרגות, שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית, ומשם אל גשר אלקוש שמעל נחל כזיב. מטיילים מדווחים שהסימון בתחילת היום מבלבל, ולכן שומרים את המפה פתוחה ובודקים כל פיצול.

בגשר אלקוש יש תחנת דלק עם חנות נוחות קטנה, וביישוב אלקוש ברז מים ליד בית הכנסת. אפשר ללון כאן, אם מקצרים את היום הראשון. מכאן יורדים מזרחה אל ערוץ נחל כזיב, עוברים כמה מעיינות קטנים ומגיעים אל עין חותם, מעיין שמימיו נשפכים אל מבנה אבן עתיק. לפי מקורות, האתר קדוש לדרוזים מהיישוב חורפיש הסמוך, ולכן נוהגים בו בכבוד ולא נכנסים למים אם יש שילוט או הנחיה אחרת במקום.

אחרי עין חותם ממשיכים בסימון ירוק עד המפגש עם סימון אדום. כאן יש בחירה: להמשיך בירוק דרך נחל מורן, או לבחור בסימון האדום שעובר בנחל נריה, במסלול קצר מעט יותר ועם עצי דולב בעלי קליפה אדמדמה. שני המסלולים מתחברים בתוך כמה קילומטרים אל שביל ישראל, וממשיכים בו עד חרבת חממה. העלייה האחרונה אל החניון היא החלק הקשה ביום.

חרבת חממה הוא חניון לילה מוסדר של רשות הטבע והגנים, עם ברז מים, שולחנות פיקניק וחניה. לפי אתר "למטייל" הלינה בו ללא תשלום. מטיילים מדווחים שבחגים הוא מתמלא ורועש ושחזירי בר מבקרים בו בלילה, ולכן כדאי להגיע מוקדם ולארוז בהתאם. מזון אפשר לקנות בתחנת הדלק בגשר אלקוש, או בסטייה של כ־5 ק"מ לחורפיש.

יום 3: מחרבת חממה לפסגת המירון ולעין כובס

היום השלישי הוא יום הפסגה, וגם היום הארוך והמגוון במסע. מבחינת הגובה זו העלייה העיקרית, אל פסגת המירון, ואחריה ירידה ארוכה אל נחל עמוד.

מחרבת חממה עולים בשביל הפסגה, שהוא חלק משביל ישראל, אל פסגת המירון (כ־1,208 מ'), הפסגה הגבוהה בישראל אחרי החרמון. בפסגה אתר צבאי מגודר, והשביל מקיף אותו עד נקודה בגובה כ־1,205 מ'. מהתצפית נראים הגליל העליון, גבול לבנון, הגולן והחרמון, ובמזג אוויר צלול גם מישור החוף. בפסגה יש חניון עם ברזי מים שמותר ללון בו, אם בחרתם חלוקה אחרת של הימים.

מהפסגה יורדים אל עין זבד, כ־3 ק"מ אחרי החניון, מקום טוב לעצירת קפה. בחורף ובאביב הבריכה שלו מלאה, ולפעמים יש בו מים גם בעונות אחרות. בדרך נמצא כסא אליהו, עמוד סלע בולט, ומשם אפשר לפנות לחרבת שמע, שרידי עיר תלמודית עם בית כנסת עתיק, סטייה קצרה ששווה. באזור הר מירון יש גם הוטות, פירים אנכיים עמוקים בסלע, אחד מהם בעומק של כ־157 מ', ולכן לא מתקרבים לפתחים.

עוד ירידה קצרה מביאה אל חניון הפיתול, עם ברז מים. במרחק הליכה קצר ממנו נמצא קברו של רבי שמעון בר יוחאי, ובמירון הסמוכה יש מכולת שסגורה בשבת. אחרי החניון עוברים מתחת לכביש אל נחל מירון, קטע נוח ומוצל, ובחורף ובאביב גם עם זרימת מים. אחרי כ־4 ק"מ מגיעים לעין יקים (עין תינה), בריכה קטנה ליד מבנה בטון בריטי שהיה תחנת שאיבה. משם ממשיכים בנחל עמוד העליון: עצי דולב גבוהים, בריכות צלולות, וטחנות קמח עתיקות שהיו חלק מתעשיית הצמר של צפת. קטע המים הזורמים הוא כקילומטר אחד בלבד, אבל כמעט כולם עוצרים בו הרבה יותר זמן מהמתוכנן.

לפי מדריך Cicerone, בנחל עמוד העליון פועל מרכז של רשות הטבע והגנים, שמגביל כניסה לקטע הצר שאחריו משעה 13:00. את השעות מאמתים מול רשות הטבע והגנים לפני היציאה, ומתכננים להגיע לשם בזמן. היום מסתיים בעין כובס, שמופיע במפה כך ומכונה גם שיח' קוואס, אליו עולים בשביל קצר ותלול בסימון כחול. בחלוקות אחרות ישנים בחניון נחל עמוד האמצעי, כ־2.5 ק"מ הלאה בנחל.

יום 4: מעין כובס לכנרת, דרך נחל עמוד

היום האחרון הוא ירידה ארוכה בנחל עמוד אל הכנרת. כ־6 הק"מ הראשונים הם הקשים במסע כולו, ואחריהם ההליכה נוחה יותר, עד שהדרך יוצאת מהערוץ ומתקדמת אל החוף.

בקטע הראשון עוברים בערוץ צר ומשתמשים בסולמות, ביתדות ובמאחזי יד, ועוברים את אפיק הנחל פעמים רבות. עין סתר, מעיין מוסתר שדורש טיפוס קצר מהערוץ ופנייה ימינה, הוא עצירה אפשרית. בהמשך נראה עמוד סלע בגובה כ־20 מ', שנתן לנחל את שמו, וצינורות ענקיים של מקורות שחוצים את הערוץ. בחלק התחתון של הנחל צוקים תלולים משני הצדדים, ובהם מערות שנמצאו בהן ממצאים פרהיסטוריים חשובים.

ברז מים נמצא באתר מקורות, צפונית לכביש 85. בהמשך הולכים בדרך עפר בסימון כחול אל קיבוץ גינוסר, חוצים את הדרך לחוקוק ועוברים מתחת לכביש הראשי בצינור, מקום שאסור להימצא בו בזמן שיטפון. הדרך יורדת מתחת לפני הים, בין מטעי בננות, אל הכנרת. השביל אינו מגיע עד קו המים, ובשלב כלשהו פונים שמאלה אל החופים.

בסיום שופכים לכנרת את בקבוק מי הים התיכון, אם הבאתם. מטיילים ממליצים להישאר ללילה על החוף ולנוח. לפי מדריך, אוטובוסים לטבריה עוצרים בכביש 90 מול הכניסה לקיבוץ גינוסר (קו 541, כל שעה), ואין תחבורה ציבורית בשבת. את הקווים והשעות בודקים לפני היציאה.

מתי הכי טוב ללכת ב"ים אל ים"?

העונה הטובה ביותר היא האביב (מרץ עד אפריל), אחרי הגשמים, כשהנוף ירוק והמעיינות שופעים, והסתיו (ספטמבר עד אוקטובר). את החורף והקיץ מומלץ להימנע מהם.

החודשים שבין העונות תלויים במזג האוויר בפועל, ולכן בודקים תחזית לפני כל יציאה.

מה לקחת בחשבון

• תחזית: גשם כבד בגליל, גם ביום שלפני היציאה, משנה את מצב הנחלים. לא נכנסים לנחל כזיב או לנחל עמוד כשצפוי גשם כבד
• חגים: בפסח המסלול עמוס. מטיילים מדווחים שגם בסוכות חניון חרבת חממה מתמלא, ולכן מגיעים מוקדם
• שבתות: אין תחבורה ציבורית בשבת, והמכולת במירון סגורה
• שעות אור: בסתיו ובחורף היום קצר, ולכן יוצאים מוקדם. ביום השלישי חשוב להגיע לנחל עמוד לפני שעת ההגבלה של רשות הטבע והגנים
• חום: בקיץ יוצאים עם הזריחה, ועוצרים בצל ובמעיינות בשעות החמות

איך מגיעים ל"ים אל ים" ואיך חוזרים

המסע לא מעגלי: מתחילים בחוף אכזיב ומסיימים בחוף הכנרת, בשני קצוות רחוקים של הצפון. לכן ההגעה והחזרה הן חלק מהתכנון, ולא עניין של הרגע האחרון.

להתחלה: חוף אכזיב

• חוף אכזיב נמצא בכביש 4, מעט צפונית לנהריה, ליד היישוב גשר הזיו. נקודת ההתחלה המקובלת היא אנדרטת יד ליד
• ברכבת: רכבות נוסעות מתל אביב לנהריה דרך חיפה, פעמיים בשעה (לפי מדריך Cicerone)
• מתחנת נהריה: קו אגד 31 לחוף אכזיב, בערך כל שעתיים, או מונית של כ־10 דקות
• הכניסה לחוף אכזיב בתשלום

לסיום: חוף הכנרת

• המסע מסתיים באזור חוקוק וגינוסר, בחוף הכנרת
• אוטובוסים לטבריה עוצרים בכביש 90 מול הכניסה לקיבוץ גינוסר (קו 541, כל שעה לפי המדריך), ומטבריה יש קווים לחיפה, תל אביב וירושלים
• אין תחבורה ציבורית בערב שבת ובשבת

מי שמגיע ברכב

הרכב נשאר בצד אחד, והסיום בצד השני. הפתרונות הנפוצים: להשאיר רכב בנקודת הסיום ולהגיע להתחלה בתחבורה ציבורית, לתאם איסוף בין שני רכבים או להשתמש בשירות הסעות. לגבי חניה למספר ימים בחוף אכזיב, בודקים מראש מול החוף.

מסע עם ליווי לוגיסטי

במסע עם ליווי לוגיסטי, פרטי ההגעה, האיסוף והחזרה מתקבלים מהמארגן.

את הקווים והשעות בודקים לפני היציאה, כי הם משתנים. הנתונים בסעיף זה לקוחים ממדריך Cicerone ומאתרי תיירות ציבוריים.

לינה, מים ואוכל לאורך המסע

במסע יש נקודות מים מסודרות בערך כל חצי יום הליכה, ומקומות לינה מוגדרים שמקצתם גם נקודות מים. הטבלה מרכזת אותם לפי סדר ההליכה.

לינה

• בשמורות טבע אסור קמפינג, ולכן ישנים בחניונים המוסדרים ולא בכל מקום שנוח.
• באבירים אסור לישון בשטחים הציבוריים של היישוב. יש מקום למטיילים בכניסה אליו, עם ברזים ופחי אשפה, ובקתות עץ להשכרה ביער.
• בחרבת חממה הלינה מוסדרת, ולפי אתר "למטייל" ללא תשלום. בחגים מגיעים מוקדם.
• בחגים ובעונות העמוסות בודקים מראש זמינות ותנאים.

מים

• בנוחות צורכים כ־4.5 ליטר ליום, ובימים חמים עד כ־7 ליטר. מתכננים את הכמות בין נקודות המילוי.
• ממלאים מים בברזים. מי נחל ומעיינות אינם מי שתייה.

אוכל

• אין חנויות או מסעדות על המסלול עצמו. חנות נוחות קטנה יש בתחנת הדלק בגשר אלקוש, ועוד אפשרויות בסטייה של כ־5 ק"מ לחורפיש ובמכולת במירון, שסגורה בשבת.
• הולכים עצמאית: מזון יבש וקל לנשיאה, בלי פחיות וזכוכית, ואוכלים קודם את הכבד.
• במסע עם ליווי לוגיסטי: ארוחת ערב חמה, פריסת בוקר וצידה ארוזה לדרך, מהערב הראשון. ביום ההליכה הראשון מביאים מזון וצידה בעצמם.

ציוד למסע של 4 ימים ב"ים אל ים"

המסע כולל חציות מים, עליות וירידות ושמש, ולכן הציוד מותאם לשלושתם. המטרה היא תיק קל ככל האפשר.

ציוד ייחודי למסלול

• סנדלים: חוצים את נחל כזיב פעמים רבות, ובנחל עמוד יש קטעים רטובים
• פנס אטום למים: למנהרה בעין תמיר
• כובע וקרם הגנה: חלקים בנחל עמוד חשופים לשמש
• בגד ים: בריכות לאורך הדרך, וסיום על חוף הכנרת

משקל התיק

מטיילים עצמאיים עם ציוד מלא נושאים בממוצע כ־15 ק"ג, לא כולל מים. במסע עם שינוע ציוד נושאים תיק יום קל: מים, אוכל לדרך ושכבת בגדים.

בטיחות, בריאות ומה עושים במצב חירום

הסכנה העיקרית ב"ים אל ים" היא שיטפון, ואחריה חום והתייבשות, נפילות בקטעים התלולים והליכה לאיבוד. הכנה טובה מונעת כמעט את כולם. במסע עם ליווי לוגיסטי אין מדריך שמלווה בדרך, ולכן כל מטייל אחראי להערכת המצב ולבטיחות של עצמו.

שיטפונות

• בנחל כזיב ובנחל עמוד יש סכנת שיטפון. לא נכנסים לערוצים כשצפוי גשם כבד, גם אם בנקודה שבה אתם נמצאים השמיים בהירים. הגשם במעלה הנחל מגיע במהירות
• המעבר בצינור מתחת לכביש בסוף נחל עמוד מסוכן בזמן שיטפון
• בודקים תחזית ביום היציאה וביום שלפניו, ומוכנים לשנות תאריך

חום ושמש

• כובע חובה. חכמים בשמש, בעיקר בנחל עמוד, שיש בו קטעים חשופים
• שותים לפי הכמויות שבסעיף "לינה, מים ואוכל" ומתחילים מוקדם בימים חמים
• כאב ראש, סחרחורת או חולשה הם סימן לעצור בצל, לשתות ולהתקרר. אם אין שיפור, מבקשים עזרה

נפילות ושטח

• ביום הרביעי יש קטעים עם סולמות, יתדות ומאחזי יד. עוברים בזהירות ולא ממהרים
• באזור הר מירון יש הוטות, פירים אנכיים עמוקים. לא מתקרבים לפתחים
• המסלול עובר בסמוך לשטחים צבאיים. לא נוגעים בחפצים חשודים או בפסולת צבאית, ומתרחקים מהם

בעלי חיים וטבע

• מסתכלים לפני שמרימים אבנים או מתיישבים עליהן. מתחתיהן יכולות להסתתר חיות
• חזירי בר ביקרו בחניונים לפי דיווחי מטיילים. לא מאכילים ולא מתקרבים, וסוגרים אוכל בלילה
• לא שותים ממי נחל

אש

• מדליקים אש רק במקומות המותרים ובמתקני האש בחניונים

ביטחון ואזעקה

• המסע מתחיל סמוך לגבול לבנון. לפני כל יציאה בודקים הנחיות עדכניות של פיקוד העורף ושל רשות הטבע והגנים, כולל סגירות של שטחים
• באזעקה בשטח פתוח מתרחקים מצוקים, שוכבים על הקרקע ומגנים על הראש בידיים, ופועלים לפי ההנחיות העדכניות של פיקוד העורף

הליכה לאיבוד

• כ־7 הק"מ הראשונים אינם מסומנים, והסימון בתחילת היום השני עלול לבלבל. מחזיקים מפה פתוחה
• כשאין סימון במשך כמה דקות, עוצרים וחוזרים לסימון האחרון. לא ממשיכים "לכיוון" בלי סימון
• בפיצול נחל מורן ונחל נריה בוחרים בכוונה ובודקים במפה

מצב חירום

• מספרי חירום: 100 משטרה, 101 מד"א, 102 כיבוי אש
• בערוצים עמוקים הקליטה עלולה להיות חלשה. שומרים את מיקומכם באפליקציה כדי למסור קואורדינטות
• במקרה של פציעה: עוצרים, מצלים או מחממים לפי הצורך, ומזעיקים עזרה

המאמר אינו תחליף להדרכה מקצועית ולבדיקת תנאים ביום היציאה.

איך מתכוננים גופנית ל"ים אל ים"

לפני היציאה כדאי לצעוד כמה פעמים עם הציוד שתיקחו למסע, כדי להתרגל למשקל ולנעליים.

ניווט וסימון: איך לא הולכים לאיבוד ב"ים אל ים"

השביל מסומן כמעט לכל אורכו וההליכה בו אינה מורכבת, אבל כדאי להחזיק מפה או אפליקציה, בגלל הקטעים שאינם מסומנים וכמה מקומות שבהם קל לטעות.

מקומות שבהם קל לטעות

• שבעת הק"מ הראשונים: אין סימון. מנווטים לפי מפה, ובצומת שלפני עבדון פונים ימינה אל נחל כזיב
• פיצול אחרי עין תמיר: כ־3 ק"מ מזרחית למעיין פונים שמאלה אל השביל השחור
• תחילת יום 2: הסימון בעקיפת אבירים מבלבל, לפי דיווחי מטיילים
• נחל מורן או נחל נריה: בוחרים בכוונה בין הירוק לאדום
• סוף יום 4: השביל אינו מגיע עד קו המים של הכנרת. בשלב כלשהו פונים שמאלה אל החופים

מפה, אפליקציה וסוללה

• מורידים מפה לא מקוונת לפני היציאה, כדי שלא להסתמך על קליטה
• לוקחים סוללה חיצונית וחוסכים בסוללה: מצב טיסה כשאין צורך בקליטה
• מפה מודפסת (מפת סימון שבילים מס' 2) היא גיבוי טוב
• בכל פיצול מציצים במפה ומוודאים שהסימון מתאים לכיוון

אם איבדתם את השביל

עוצרים ולא ממשיכים "לכיוון". חוזרים לסימון האחרון שראיתם, בודקים את המיקום במפה, ורק אז מחליטים. אם אין שיפור, מזעיקים עזרה לפי הסעיף על מצבי חירום.

מה לראות ב"ים אל ים": אתרים, מעיינות ותצפיות

המסע עובר דרך מעיינות, חורבות עתיקות ותצפיות. רוב האתרים על המסלול עצמו, וכמה מהם הם סטייה קצרה שכדאי לתכנן לה זמן.

אם הזמן קצר

הסטיות שאפשר לוותר עליהן ללא פגיעה במסע הן מונפורט בבוקר של יום 1 וחרבת שמע ביום 3. מי שמתעכב בבריכות של נחל עמוד העליון צריך לזכור את שעת ההגבלה בכניסה לקטע הצר.

הליכה עצמאית או מסע עם ליווי לוגיסטי? איך מחליטים

אפשר ללכת את ים אל ים לגמרי לבד, עם תיק מלא וציוד לינה, ואפשר ללכת אותו עם תיק קל ועם ליווי לוגיסטי. ההבדל הוא בעיקר בכמה מהעבודה מסביב ההליכה אתם לוקחים על עצמכם.

מי שרוצה להתאמן על ניווט, לבנות מסע מותאם ולשאת את כל הציוד, יסתדר היטב בהליכה עצמאית. מי שרוצה ללכת בראש שקט ועם תיק קל, בלי לדאוג לאוכל ולשינוע ציוד, ימצא ערך בליווי הלוגיסטי.

למידע על מועדי היציאה ועל התנאים: דף המסע של קום והתהלך בארץ.

טעויות נפוצות ב"ים אל ים" ואיך נמנעים מהן

1. יוצאים בלי לבדוק תחזית. שיטפון בנחל כזיב או בנחל עמוד הוא הסכנה הגדולה ביותר. בודקים תחזית ביום היציאה וביום שלפניו, ומוכנים לדחות.
2. מניחים שיש אוכל בדרך. אין חנויות או מסעדות על המסלול. מצטיידים מראש, ובודקים שעות פתיחה אם מתכננים סטייה.
3. שוכחים את שעת ההגבלה בנחל עמוד. באזור הצר של נחל עמוד העליון קיימת הגבלת שעות כניסה. מתעכבים בבריכות ומגיעים באיחור. מתכננים להגיע מוקדם ובודקים את השעה מול רשות הטבע והגנים.
4. סומכים על סימון ב־7 הק"מ הראשונים. אין שם סימון. מנווטים לפי מפה, ומורידים אותה לפני היציאה.
5. הולכים בנעליים חדשות. שלפוחיות ביום הראשון מכבידות על שלושת הימים הבאים. שוברים נעליים שבועות מראש.
6. מבזבזים זמן ביום הראשון. מונפורט, עין תמיר ובריכות ארוכות מושכות לעצור, אבל היום הראשון ארוך. בוחרים בכוונה מה לעשות ומה לוותר עליו.
7. חושבים שהיום האחרון קל. הוא ירידה של כ־700 מ', ו־6 הק"מ הראשונים שלו הם הקשים במסע, עם סולמות ויתדות.
8. שוכחים סנדלים או פנס. חוצים את נחל כזיב פעמים רבות, ובעין תמיר נכנסים למנהרה חשוכה.
9. מתכננים חזרה לשבת. אין תחבורה ציבורית בערב שבת ובשבת, והמכולת במירון סגורה.
10. מגיעים באיחור לחניון בחג. חרבת חממה עמוס בחגים. מגיעים מוקדם ובוחרים מקום מוצל.
11. נושאים יותר מדי. ככל שהתיק כבד יותר, כל עלייה קשה יותר. מוותרים על פריטים שאינם הכרחיים.

שאלות נפוצות על "ים אל ים"

כמה ימים לוקח ים אל ים וכמה ק"מ הוא?

ארבעה ימים הם החלוקה הנפוצה, עם 16 עד 19 ק"מ ביום. האורך הכולל הוא כ־70 עד 75 ק"מ, לפי מקורות ונקודות הסיום. הולכים מנוסים עושים אותו בשלושה ימים, ובקצב רגוע אפשר חמישה.

מה רמת הקושי, והאם הוא מתאים למתחילים?

הקושי בינוני עד מאתגר. הניווט פשוט, אבל 16 עד 19 ק"מ ביום עם עליות וירידות חדות דורשים כושר. מי שלא הלך מעולם יותר מ־8 עד 10 ק"מ ברצף צריך קודם להתאמן בהליכות ארוכות.

מתי העונה הטובה ביותר?

אביב (מרץ עד אפריל) וסתיו (ספטמבר עד אוקטובר). בחורף יש סכנת שיטפונות וקור, ובקיץ חם מאוד. בפסח המסלול עמוס.

האם צריך אישורים או לשלם דמי כניסה?

לפי המקורות שנסקרו, הכניסה לחוף אכזיב בתשלום, ובשמורות חלים כללי רשות הטבע והגנים, כולל הגבלת שעות כניסה לקטע הצר בנחל עמוד. בודקים את הכללים העדכניים לפני היציאה.

איפה ישנים, ואפשר לישון בשטח?

בשמורות טבע אסור קמפינג, ולכן ישנים בחניונים מוסדרים: אבירים, חרבת חממה, חניוני המירון ועין כובס. באבירים אסור לישון בשטחים הציבוריים של היישוב.

איפה ממלאים מים?

יש ברזים בערך כל חצי יום הליכה: ביד ליד, באבירים, בגשר אלקוש, בחרבת חממה, בחניוני המירון ובאתר מקורות בסוף נחל עמוד. מי נחל אינם מי שתייה. מתכננים כ־4.5 ליטר ליום, ועד כ־7 בחום.

איך מגיעים להתחלה ואיך חוזרים מהסיום?

לחוף אכזיב מגיעים ברכבת לנהריה ומשם באוטובוס או במונית. מהסיום, אוטובוסים מגינוסר לטבריה ומשם לכל הארץ. אין תחבורה ציבורית בשבת, ולכן לא מתכננים חזרה בשבת.

אפשר ללכת לבד, והאם זה בטוח?

אפשר, כי השביל מסומן והמסלול פופולרי, אבל צריך להכיר את הסיכונים: שיטפונות, חום והליכה לאיבוד בקטע הראשון שאינו מסומן. בודקים תחזית, מורידים מפה לא מקוונת ומודיעים למישהו על מסלול ההליכה.

מה ההבדל בין הליכה עצמאית לבין מסע עם ליווי לוגיסטי?

בהליכה עצמאית נושאים את כל הציוד ומתכננים אוכל ולינה. בליווי לוגיסטי הולכים עם תיק קל, הציוד מועבר בין החניונים, ויש ארוחת ערב חמה, פריסת בוקר וצידה ארוזה לדרך. ההליכה עצמה נשארת עצמאית, בלי מדריך.

אפשר ללכת רק חלק מהמסלול או לקצר אותו?

כן. המסלול רציף, ואפשר להתחיל ולסיים בכל נקודה. מי שמוותר על הקטע הראשון, מחוף אכזיב עד אזור עבדון, מקצר את הימים הראשונים. הקטע הזה קל ופחות מעניין.

עדכונים ומאמרים קשורים

המדריך עודכן לאחרונה באוקטובר 2026. אם נתקלתם בשינוי בשטח, בסימון, בברז או בחניון, נשמח לעדכון כדי שנתקן את המדריך.

מאמרים קשורים

• מסע שביל הגולן של קום והתהלך בארץ: 6 ימי הליכה מהחרמון לעין תאופיק