שביל הגולן בקצרה

שביל הגולן הוא מסע הליכה של שישה ימים לאורך רמת הגולן, מקופות החרמון בצפון ועד עין תאופיק שמעל הכנרת. השביל משתרע על כ־120 עד 125 ק"מ, יורד ברובו מצפון לדרום, ועובר בין הרי געש כבויים, מאגרי מים, חורשות, כפרים דרוזיים וחורבות עתיקות.

המדריך הזה נותן את כל מה שצריך כדי להתכונן: חלוקה לשישה ימים עם קילומטרים ולינה, מתי כדאי ללכת, איך מגיעים ואיך חוזרים, איפה ממלאים מים, מה לארוז, מה מסוכן ואיך מנווטים. בסוף יש שאלות נפוצות והשוואה בין הליכה עצמאית לבין מסע עם ליווי לוגיסטי.

שביל הגולן מתאים להליכה עצמאית: הוא מסומן ברובו בשלושה צבעים, ובכמעט כל יום עוברים ליד יישוב. עם זאת, כ־20 ק"מ ליום בממוצע, ויום אחד של כ־26 ק"מ, דורשים כושר והכנה. חשוב במיוחד להישאר על השביל, כי לאורכו יש שדות מוקשים מסומנים.

המידע במדריך מבוסס על מקורות ציבוריים, ועודכן לאחרונה באוקטובר 2026. לפני כל יציאה בודקים תנאי מסלול, מצב הקטעים והנחיות עדכניות.

שביל הגולן במבט מהיר

האם שביל הגולן מתאים לי?

שביל הגולן מתאים למי שיכול ללכת כ־20 ק"מ ביום, שישה ימים ברציפות, עם תיק על הגב. הוא לא מצריך ניסיון בניווט מורכב, אבל הוא כן מצריך כושר, הרגל להליכה ממושכת והקפדה מוחלטת על הישארות בשביל.

מתאים במיוחד ל

• מי שהולך באופן קבוע כמה שעות ברצף ויש לו ניסיון בטיולי יום ארוכים
• מי שרוצה מסע של שבוע, בלי להקדיש חודש וחצי לשביל ישראל
• מי שרוצה מסע ארוך שעובר ליד יישובים כמעט בכל יום, עם אפשרות לקנות מזון ולמלא מים
• זוגות, חברים וקבוצות שרוצים ללכת בקצב משלהם
• מי שהולך לבד: השביל מסומן, וכל אחד הולך בקצב שלו. מי שרוצה חברה ימצא אותה בדרך

פחות מתאים ל

• מי שלא הלך מעולם יותר מ־10 ק"מ ברצף. מומלץ קודם לעשות כמה הליכות ארוכות
• מי שמתקשה בהליכה בשמש. בחלקים גדולים מהשביל יש מעט צל
• מי שמתקשה בירידות ארוכות. בסך הכול כ־3,820 מ' ירידה, ומקלות הליכה עוזרים מאוד
• מי שיש לו בעיות רפואיות בברכיים, בגב או בלב. מתייעצים עם רופא לפני היציאה

ילדים וכלבים

בשמורות ובשטחי הרעייה לאורך השביל חלים כללים מיוחדים, כולל לגבי כלבים. בודקים אותם מראש. לגבי ילדים: היום הרביעי, של כ־26 ק"מ, ארוך מאוד, ולכן מי שהולך עם ילדים שוקל לפרוס את המסע על יותר ימים.

כושר נדרש במספרים

• כ־20 ק"מ ליום בממוצע, בין 15 ל־26 ק"מ
• כ־2,560 מ' עלייה מצטברת וכ־3,820 מ' ירידה מצטברת לכל המסע
• בהליכה עצמאית עם ציוד מלא, תיק של כ־15 עד 17 ק"ג

על שביל הגולן: נוף, סיפור והיסטוריה

רמת הגולן היא נוף של אדמת בזלת כהה והרי געש כבויים. השביל יורד מהחרמון, בגובה של כ־1,460 מ', אל הדרום, עובר בחורשות, כרמים, מטעים ושדות בקר, חוצה נחלים ומאגרי מים, ומסתיים מעל הכנרת. השביל מסומן בשלושה צבעים: לבן לחרמון, ירוק לגולן וכחול לכנרת.

מה הוא השביל הזה

שביל הגולן נחנך בשנת 2007, ביוזמת החברה להגנת הטבע וגורמי התיירות של הגולן, ומאז שונה התוואי שלו כמה פעמים. הוא נחשב לאחיו הקטן של שביל ישראל: מסע שבוע במקום חודשים. לפני הסימון האחיד היו מסומנים כמסלולי טיול רק כ־30 ק"מ מתוכו.

הדרך מחולקת בדרך כלל ל־15 מקטעים באורך של 6 עד 11 ק"מ (במקורות מסוימים מופיעים 13 מקטעים). כל מקטע הוא קווי, עם גישה לרכב בשני הקצוות. אפשר ללכת מקטע אחד בלבד, או לחבר כמה מקטעים למסע רב־יומי. למי שרוצה לאסוף את השביל בהדרגה קיים דרכון שביל הגולן, שמחתימים בו בסוף כל מקטע.

זיכרון והיסטוריה

השביל עובר באזור שהיה זירת קרב במלחמות ישראל. לאורכו אנדרטאות לזכר לוחמים, ביניהם אנדרטת פלס"ר 7 ואנדרטת עוז 77, ובעמק הבכא, למרגלות הר בנטל, נמצא אתר הזיכרון לקרב הטנקים במלחמת יום הכיפורים. בדרום השביל עובר ליד בונקרים סוריים שעמדו מעל הכנרת ועמק הירדן עד מלחמת ששת הימים. באתרי הזיכרון נוהגים בכבוד.

השביל עובר גם בין יישובים דרוזיים, כמו מג'דל שמס והכפר מסעדה, ובין חורבות של כפרים שננטשו במלחמת ששת הימים או אחריה, כמו באב אל הווא ועין זיוון. בסביבת השביל יש גם שרידים מהתקופה הביזנטית, ביניהם בית כנסת עתיק בעין הקשתות, ומבצר נמרוד בצפון, מבצר מהמאה ה־13.

מה מייחד אותו

• יישובים בכמעט כל יום: אפשר לקנות מזון ולמלא מים, בניגוד לרוב המסלולים הארוכים בארץ
• נוף: הרי געש כבויים, תצפיות לחרמון, לבשן ולכנרת, פריחה באביב ובסתיו
• כיוון ההליכה: מצפון לדרום הדרך יורדת ברובה, ולכן יש בו פחות עלייה מירידה
• מסע של שבוע: אפשר להסיים אותו בימים ספורים של חופשה, בלי לחסום חודשים

מפת המסלול ופרופיל גובה

השביל יורד מצפון לדרום, מכ־1,460 מ' בקופות החרמון עד כ־200 מ' בעין תאופיק, אבל הירידה אינה רציפה. ביום הראשון יורדים בחדות מהחרמון, ביום השני עולים אל הר בנטל (כ־1,166 מ'), בימים הרביעי והחמישי חוצים נחלים ומאגרים באזור דליות ונחל סמך, וביום השישי יורדים בנחל מיצר ועולים בחזרה למבוא חמה. בסך הכול כ־2,560 מ' עלייה וכ־3,820 מ' ירידה.

מפות מומלצות

• מפת סימון שבילים מס' 1 (רמת הגולן) בגרסה מעודכנת, בקנה מידה 1:50,000, שאפשר לרכוש בחנויות ציוד
• מפת ישראל היקינג (israelhiking.osm.org.il), שאפשר להוריד ולהשתמש בה גם בלי קליטה
• המפה הדיגיטלית ונקודות ההצטיידות באתר תיירות גולן

מומלץ להוריד מפה לא מקוונת ולהצטייד בסוללה חיצונית. הוראות הניווט והסימון בסעיף "ניווט וסימון" בהמשך.

סיכום הימים בטבלה

סך הכול כ־121 עד 124 ק"מ בחלוקה הזו. רמות הקושי הן הערכה כללית, והפירוט המלא של כל יום בסעיף הבא.

שביל הגולן יום אחרי יום

הפירוט מבוסס על חלוקה נפוצה של שישה ימים, בהליכה מהחרמון אל עין תאופיק. כל יום מתחיל בשורת נתונים, ואחריה תיאור.

יום 1: מקופות החרמון לאנדרטת פלס"ר 7, דרך נמרוד

היום הראשון הוא ירידה ארוכה מהחרמון אל שולי רמת הגולן. הוא מתחיל בגובה של כ־1,460 מ' ומסתיים בחניון לילה על כביש 98, אחרי שעוברים בנמרוד, בכפר הדרוזי מסעדה ובתל קצעה.

יוצאים מקופות החרמון ויורדים בשביל תלול וחלקלק אל נחלי גובתה וסער. מי שרוצה יכול לסטות אל עין חרמון. בנמרוד, בסמוך למבצר נמרוד מהמאה ה־13, יש מסעדה ואפשרות למלא מים, והיישוב מציע גם לינה בצימרים ובשטח חול למטיילים. אחריו עוברים בכפר הדרוזי מסעדה, שיש בו חנויות, ובסמוך לבריכת רם.

בהמשך עולים אל תל קצעה, הר געש כבוי, ואל הר אודם, ויורדים אל חניון אנדרטת פלס"ר 7 על כביש 98. בחניון אין ברזי מים, ולכן ממלאים מים ומצטיידים באוכל לפני כן, בנמרוד, בכפר מסעדה או אצל בעל עסק בבוקעאתא.

שער אתר החרמון נפתח, לפי מדריך מ־2025, בשעה 8:00, ולכן לא מתחילים את היום מוקדם יותר. לפי כתבה מ־2024, הקטע היורד מהחרמון היה אז הקטע היחיד בשביל שלא היה פתוח, ולכן בודקים את מצבו לפני היציאה. בסופי שבוע ובימים שטופי שמש הדרך אל הקופות עמוסה.

יום 2: מאנדרטת פלס"ר 7 לעין זיוון, דרך באב אל הווא והר בנטל

היום השני עובר בלב הגולן הצפוני, בין כרמים, מוצבים ואתרי זיכרון. הוא בינוני בקילומטרים, עם קטע מונוטוני באמצעו ועלייה אל הר בנטל לקראת הסוף.

מהחניון מקיפים את הר חרמונית, בלי עלייה, ליד מוצב צבאי, ועוברים ליד אנדרטת עוז 77 וכרמי אל רום. מי שצריך מים יכול לסטות כ־200 מ' אל השער האחורי של אל רום. הקטע עד חורבות הכפר באב אל הווא נחשב מונוטוני.

אחר כך עוברים ליד מאגר בנטל, שבו פועל לפי מדריך דוכן פיתה דרוזית, וליד מרום גולן, שיש בה הסופרמרקט היחיד לאורך השביל. עולים אל הר בנטל, כ־200 מ' מעל הסביבה, עם תצפיות וקפה. מתחתיו עמק הבכא, אתר זיכרון לקרב הטנקים במלחמת יום הכיפורים. הירידה מהבנטל קצרה אך תלולה, וקשה לברכיים. היום מסתיים בחניון עין זיוון, מול הקיבוץ, שם יש מים.

יום 3: מעין זיוון לחושנייה, דרך בני רסן והר חוזק

היום השלישי הוא יום של רמה פתוחה, עם טורבינות רוח, הרי געש כבויים ושמורת טבע קטנה. הוא רגוע יחסית, ואחריו מתחילים הקטעים הארוכים והקשים יותר.

מעין זיוון עוברים ליד שרידי הכפר הצ'רקסי עין זיוון, שננטש במלחמת ששת הימים או אחריה, וליד עין מוקש, בריכה עונתית. עולים אל בני רסן, שם חוות טורבינות הרוח משנת 1993, ויורדים אל חורש טבעי. מי שיש לו זמן יכול לסטות כ־15 דקות הליכה אל עין טורבינה. בהר חוזק, באוקטובר ובנובמבר, פורחות חלמוניות.

אחרי חוזק ממשיכים אל חושנייה. בדרך יש חבית מים ליד אלוני הבשן, ואפשר לסטות כקילומטר אל המושב, שיש בו מתחם קמפינג למטיילים, עם מזרנים, מים וחשמל (לפי מדריך). לאורך היום יש שדות מוקשים גדורים, ולכן לא סוטים מהשביל ולא חוצים גדרות. גדרות בקר עוברים רק במעברים המיועדים, וסוגרים את השער אחריהם. היום מסתיים בחניון חושנייה, בלי מים זורמים.

יום 4: מחושנייה לאום אל קנאטיר, דרך דליות ונחל סמך

היום הרביעי הוא הארוך במסע, וגם המגוון ביותר: אדמות חקלאיות, נחלים, מאגרים ושרידים עתיקים. יוצאים מוקדם.

אחרי חושנייה, שבה שרידי מסגד צ'רקסי ושמורת אירוס, הדרך עוברת בשדות ובקטעי 4X4 שיכולים להיות בוציים אחרי גשם. בהמשך השביל עולה על סוללה נגד טנקים, חוצה את כביש הנפט ועובר נחלים במים שמגיעים, לפי מדריך, עד גובה הברך ואפילו המתניים. בעיינות פחם דווח על עלוקות. כדאי להחזיק סנדלים בתיק.

אחרי אום אל דנניר יש ברז למטיילים, ואחרי דליות ברז נוסף בסטייה קצרה, כי בחניון דליות אין מי שתייה. בדרך נמצאים רוג'ום אל הירי, מעגלי סלעים עתיקים, מאגר דליות ונחל סמך. אחרי מאגר סמך עובר אזור אימונים צבאי, ולכן בודקים סגירות לפני היציאה. לפי מדריך, עדיף לעבור בו בסוף שבוע. בדרך נמצא גשר ההטיה הסורי, ואפשר לסטות אל עין הקשתות, שבו בית כנסת ביזנטי (כניסה בתשלום).

היום מסתיים באום אל קנאטיר, אתר עתיק עם חניון לילה ושירותים כימיים. בחלק מהמדריכים צוין שבאתר מתבצעת בנייה, ולכן לא שותים מהברזים שם.

יום 5: מאום אל קנאטיר לאמפי גולן, דרך גבעת יואב

היום החמישי יורד מהמישור הגבוה אל קצה הרמה שמעל הכנרת. יש בו כמה חציות כבישים, ועליות וירידות בקניון עין גב.

יוצאים מאום אל קנאטיר אל כביש 789, שחוצים בזהירות, ואחר כך עוברים בנחל תאנה בין צמחייה קוצנית. לפי מדריך, יש בקטע ירידה גדורה ועבותה שמחייבת עקיפה בכביש. עוברים ליד חורבת עדיסה ומגיעים אל חורשת גבעת יואב, שיש בה חניון לילה, ולפי חלק מהמדריכים אין בו ברז. אפשר לסטות אל בני יהודה לקניות, או למלא מים בנאות גולן.

מגבעת יואב ממשיכים בשביל נוף הכנרת, שרוחות חזקות יכולות לנשוב בו, ובקניון עין גב, עם עליות וירידות תלולות, דרך מצפה אפיק. לא מבקרים בעין פיק, שבו חורבות לא יציבות ומסוכנות. היום מסתיים בחניון אמפי גולן, ליד נחל מיצר.

יום 6: מאמפי גולן לעין תאופיק, דרך נחל מיצר ומבוא חמה

היום האחרון יורד אל נחל מיצר, עולה ממנו אל מבוא חמה, ומסתיים בהליכה קלה יותר על מצוקי האון. זה היום הקצר ביותר במסע, ובו נוף פתוח אל הכנרת.

מאמפי גולן יורדים בתלילות אל נחל מיצר, דרך חורש אלון תבור. בחורף ואחרי גשם זורם בנחל מפל בגובה של כ־9 מ'. צופים בו רק מנקודת התצפית, ולא יורדים אל הבריכה. אחר כך עולים בחזרה אל הכביש. העלייה קשה אבל אפשרית בקצב רגוע ועם עצירות. לפי מדריך, הנחל אינו זורם זמן רב אחרי הגשם, ולכן אין לסמוך על מים בו.

במבוא חמה יש ברז בבית העלמין. מכאן הולכים על מצוקי האון, כ־359 מ' מעל פני הים וכ־560 מ' מעל הכנרת, עם נוף אל הכנרת והגליל ועם שרידי בונקרים סוריים מלפני מלחמת ששת הימים. הדרך יורדת בעדינות אל עין תאופיק, מעיין עם צל, שולחנות פיקניק ותעלת מים, על כביש 98. מי שרוצה להמשיך יכול להגיע ברגל אל קיבוץ האון על חוף הכנרת.

מתי הכי טוב ללכת בשביל הגולן?

העונה הטובה ביותר היא האביב (מרץ עד אפריל), כשהגולן ירוק ופורח, והסתיו (ספטמבר עד נובמבר). מומלץ להימנע מהקיץ ומהחורף.

החודשים שבין העונות תלויים במזג האוויר בפועל, ולכן בודקים תחזית לפני כל יציאה.

מה לקחת בחשבון

• גשם: גשם בגולן הופך נחלים וקניונים למסוכנים, והשביל נעשה בוצי. לא יורדים אל נחלים כשצפוי גשם כבד
• גובה: בחרמון קר, בעיקר בחורף, ובלילות הראשונים נחוץ שק שינה חם
• עשב באביב: עשב גבוה מסתיר את הסימונים, ולכן בודקים במפה בכל פיצול
• שבתות: אין תחבורה ציבורית בשבת, וחלק מהחנויות ביישובים סגורות
• שעות אור: בסתיו היום קצר, וביום הרביעי של כ־26 ק"מ חשוב לצאת עם הזריחה
• חום: בימים חמים יוצאים בזריחה, ועוצרים למנוחה בשעות הצהריים החמות
• החרמון: שער האתר בקופות נפתח בשעות קבועות, והוא עשוי להיות סגור במצבים ביטחוניים. בודקים ביום היציאה

איך מגיעים לשביל הגולן ואיך חוזרים

המסע לא מעגלי: מתחילים בקופות החרמון ומסיימים בעין תאופיק, בשני קצוות רחוקים של הגולן. לכן ההגעה והחזרה הן חלק מהתכנון, ולא עניין של הרגע האחרון.

להתחלה: קופות החרמון

• הקופות נמצאות בחצי הדרך במעלה הר החרמון, במרחק נסיעה ממג'דל שמס. מגיעים ברכב, במונית או בטרמפים ממג'דל שמס
• באוטובוס: קו 58 מקריית שמונה למג'דל שמס ולנווה אטיב, בתדירות מוגבלת לפי מדריך
• כדאי ללון קרוב (מג'דל שמס, נווה אטיב או נמרוד) ולעלות בבוקר
• שער אתר החרמון נפתח, לפי מדריך מ־2025, בשעה 8:00. בודקים שעות ותנאי כניסה ביום היציאה

לסיום: עין תאופיק

• עין תאופיק (עין עקוב) נמצאת בכביש 98, ביער מבוא חמה בדרום הגולן
• באוטובוס: קו 10 (קצרין למבוא חמה) וקו 24 (טבריה לחמת גדר), בתדירות מוגבלת לפי מדריך
• מעין תאופיק אפשר להגיע לצמח או לטבריה במונית או בטרמפים, או להמשיך ברגל אל הכנרת
• אין תחבורה ציבורית בערב שבת ובשבת

מי שמגיע ברכב

ההסעה היא הבעיה העיקרית, כי ההתחלה והסיום רחוקים זה מזה. הפתרונות הנפוצים: להשאיר רכב בנקודת הסיום ולהגיע להתחלה בהקפצה (הסעה מראש), לתאם איסוף בין שתי מכוניות, או להשתמש בשירות הסעות.

מסע עם ליווי לוגיסטי

במסע עם ליווי לוגיסטי ההסעה מתואמת מראש. ביום הראשון יוצאת הסעה לתחילת המסלול בשעה 6:30 בבוקר.

את הקווים והשעות בודקים לפני היציאה, כי הם משתנים. הנתונים בסעיף זה לקוחים ממדריכי טיולים ציבוריים.

לינה, מים ואוכל לאורך המסע

בשביל הגולן הרבה יישובים קרובים אל הדרך, אבל בחלק מחניוני הלילה אין מים. הטבלה מרכזת את הנקודות לפי סדר ההליכה, לפי מדריכים ציבוריים. בודקים אותן לפני היציאה.

לינה

• בשמורות טבע מותר קמפינג רק בחניונים מוגדרים. לא לונים בחוץ, במקום שלא הוכשר לכך, ולא קרוב לאזורי אימונים צבאיים
• המועצה האזורית גולן הכשירה שישה חניוני לילה מאורגנים למטיילים. בחלקם יש רק שטח פתוח ומחסה מהרוח
• יש גם מלאכי שביל, תושבים שמארחים מטיילים ללילה, ולינה בתשלום בצימרים ובגסטהאוסים. לרוב צריך לרדת מהשביל כדי להגיע אליהם
• בחגים ובעונות העמוסות בודקים מראש זמינות ותנאים

מים

• בנוחות צורכים כ־4.5 ליטר ליום, ובימים חמים עד כ־7 ליטר. מתכננים את הכמות לפי המרחק בין נקודות המילוי, ומוסיפים כמה ליטרים ללילה
• בחלק מהחניונים אין מים, ולכן ממלאים ביישוב הקרוב לפני הלינה
• מעיינות, נחלים ומאגרים אינם מקור לשתייה. ממלאים מים בברזים בלבד

אוכל

• הסופרמרקט היחיד לאורך השביל נמצא במרום גולן. חנויות קטנות יש במג'דל שמס, בעין זיוון, באלוני הבשן, בקשת, ביונתן, בנאות גולן, בבני יהודה ובמבוא חמה. שעות הפתיחה משתנות, וכדאי לאמת בטלפון
• בהליכה עצמאית: מזון יבש וקל לנשיאה, בלי פחיות וזכוכית. אוכלים קודם את הכבד. ביום הראשון חשוב להביא אוכל ליום הראשון וללילה הראשון מהבית
• במסע עם ליווי לוגיסטי: האוכל והשינוע לפי השירות שנקבע מראש

ציוד למסע של 6 ימים בשביל הגולן

המסע כולל ירידות ארוכות, שמש בלי צל, חציות מים ולילות קרים, ולכן הציוד מותאם להם. המטרה היא תיק קל ככל האפשר.

ציוד ייחודי למסלול

• מקלות הליכה: כ־3,820 מ' ירידה מצטברת מעמיסות על הברכיים
• סנדלים: החציות בנחלים אחרי חושנייה ובנחל סמך כוללות מים עד גובה הברך ואפילו המתניים
• כובע וקרם הגנה: בחלקים גדולים מהשביל אין צל והאדמה הכהה מקרינה חום
• בגד חוסם רוח: בשביל נוף הכנרת נושבות רוחות חזקות
• שכבה חמה: בחרמון ובלילות האוהלים קר יותר

משקל התיק

מטיילים עצמאיים עם ציוד מלא נושאים בממוצע כ־15 עד 17 ק"ג, כולל את המים והמזון. במסע עם שינוע ציוד נושאים תיק יום קל: מים, אוכל לדרך ושכבת בגדים.

בטיחות, בריאות ומה עושים במצב חירום

הסכנה הייחודית בשביל הגולן היא שדות מוקשים לצד השביל, ואחריה חום והתייבשות, ירידות ארוכות שמעמיסות על הברכיים וחציות מים בנחלים. הכנה טובה מונעת כמעט את כולם. במסע עם ליווי לוגיסטי אין מדריך שמלווה בדרך, ולכן כל מטייל אחראי להערכת המצב ולבטיחות של עצמו.

שדות מוקשים ושטחים צבאיים

• לאורך השביל יש שדות מוקשים מסומנים וגדורים. נשארים על השביל המסומן ולא חוצים גדרות, גם לא כדי לקצר או לצלם
• לא נוגעים בחפצים חשודים או בפסולת צבאית. מתרחקים מהם ומדווחים עליהם
• אחרי מאגר סמך עובר אזור אימונים צבאי. בודקים סגירות לפני היציאה ופועלים לפי השילוט וההנחיות בשטח
• בונקרים, מבנים נטושים וחורבות אינם יציבים. לא נכנסים אליהם ולא מטפסים עליהם. בעין פיק החורבות מסוכנות במיוחד

חום, שמש וקור

• בחלקים גדולים מהשביל אין צל, ואדמת הבזלת הכהה מחממת. כובע וקרם הגנה הם חובה
• בימים חמים יוצאים עם הזריחה ועוצרים למנוחה בשעות החמות
• שותים לפי הכמויות שבסעיף "לינה, מים ואוכל" ומתחילים מוקדם. בחניונים שבהם אין מים חייבים למלא מים מראש
• כאב ראש, סחרחורת או חולשה הם סימן לעצור בצל, לשתות ולהתקרר. אם אין שיפור, מבקשים עזרה
• בחרמון ובלילות הראשונים קר, ובשביל נוף הכנרת נושבות רוחות חזקות. מצטיידים בשכבה חמה ובבגד חוסם רוח

נחלים וגשם

• בחציות בנחלים אחרי חושנייה ובנחל סמך המים הגיעו, לפי מדריכים, עד גובה הברך ואפילו המתניים. חוצים בסנדלים, לאט ובנקודה בטוחה
• אחרי גשם נחלים וקניונים מסוכנים. לא יורדים אל נחל כשצפוי גשם כבד, וקטעים חקלאיים הופכים לבוציים
• אחרי גשם זורם בנחל מיצר מפל. צופים בו רק מנקודת התצפית ולא יורדים אל הבריכה
• בודקים תחזית ביום היציאה וביום שלפניו, ומוכנים לשנות תאריך

ירידות ופציעות

• הירידה מהחרמון בנחלי גובתה וסער תלולה וחלקלקה, והירידה מהבנטל קצרה אך קשה לברכיים. מקלות הליכה מורידים את העומס
• ביום הרביעי, של כ־26 ק"מ, יוצאים עם הזריחה. כל מקטע בשביל נגיש לרכב בשני קצותיו, ולכן אפשר להפסיק את ההליכה בנקודה מתוכננת אם צריך
• מקשיבים לגוף: שלפוחית מטפלים בה מיד, בפלסטר ובגרב יבשה

בעלי חיים וטבע

• בעיינות פחם דווח על עלוקות. בודקים את הרגליים אחרי הליכה במים
• עוברים בשערי בקר רק במעברים המיועדים וסוגרים אותם אחריכם. לא מתקרבים לבקר, ובמיוחד לא לעגלים
• מסתכלים לפני שמרימים אבנים או מתיישבים עליהן. מתחתיהן יכולות להסתתר חיות
• לא שותים ממי נחל ומעיין

אש

• מדליקים אש רק במקומות המותרים. בעשב יבש סכנת השריפה גבוהה

ביטחון ואזעקה

• השביל עובר בקרבת הגבולות עם לבנון וסוריה, ובגולן יש אזורי אימונים צבאיים. לפני כל יציאה בודקים הנחיות עדכניות של פיקוד העורף ושל רשות הטבע והגנים, כולל סגירות של שטחים. שער אתר החרמון עלול להיות סגור במצבים ביטחוניים
• באזעקה בשטח פתוח מתרחקים מצוקים, שוכבים על הקרקע ומגנים על הראש בידיים, ופועלים לפי ההנחיות העדכניות של פיקוד העורף

הליכה לאיבוד

• בדרום ואחרי חושנייה הסימון לעיתים מכוסה בצמחייה, ובאביב עשב גבוה מסתיר סימונים. מחזיקים מפה פתוחה
• כשאין סימון במשך כמה דקות, עוצרים וחוזרים לסימון האחרון. לא ממשיכים "לכיוון" בלי סימון
• בכל פיצול בודקים שהצבע מתאים לכיוון, ולא ממשיכים בדרך עפר רחבה רק כי היא נוחה

מצב חירום

• מספרי חירום: 100 משטרה, 101 מד"א, 102 כיבוי אש
• בחלק מהקטעים הקליטה עלולה להיות חלשה. שומרים את מיקומכם באפליקציה כדי למסור קואורדינטות
• מודיעים למישהו על המסלול ועל לוח הזמנים
• במקרה של פציעה: עוצרים, מצלים או מחממים לפי הצורך, ומזעיקים עזרה

המאמר אינו תחליף להדרכה מקצועית ולבדיקת תנאים ביום היציאה.

איך מתכוננים גופנית לשביל הגולן

לפני היציאה כדאי לצעוד כמה פעמים עם הציוד שתיקחו למסע, כולל ירידות ארוכות, כדי להתרגל למשקל, לנעליים ולמקלות.

ניווט וסימון: איך לא הולכים לאיבוד בשביל הגולן

השביל מסומן ברובו והניווט בו אינו מורכב, אבל כדאי להחזיק מפה או אפליקציה. בדרום ואחרי חושנייה הסימון לעיתים מכוסה בצמחייה, ובאביב עשב גבוה יכול להסתיר אותו. במקום שבו הדרך מתפצלת בודקים במפה, ולא סומכים על הסימון בלבד.

מקומות שבהם קל לטעות או שדרושה זהירות מיוחדת

• יום 1: הירידה מהחרמון אל נחלי גובתה וסער תלולה וחלקלקה. הקטע היורד מהחרמון היה בעבר סגור, ולכן בודקים את מצבו לפני היציאה
• יום 2: הקטע עד חורבות באב אל הווא מונוטוני. הוא קל לנווט, אבל קל גם להתרשל ולפספס פיצול
• יום 3: גדרות בקר ושדות מוקשים גדורים לצד השביל. עוברים רק במעברים המיועדים, וסוגרים אחריהם את השער
• יום 4: שדות חקלאיים וקטעי 4X4 שיכולים להיות בוציים, חציות נחלים ואזור אימונים אחרי מאגר סמך. היום הארוך במסע, ולכן שגיאת ניווט יקרה בו במיוחד
• יום 5: חציית כביש 789 וצמחייה קוצנית בנחל תאנה. לפי מדריך, יש בירידה קטע גדור שמחייב עקיפה בכביש
• יום 6: הירידה התלולה אל נחל מיצר והעלייה חזרה אל הכביש. אחרי גשם זורם בנחל מפל, וצופים בו רק מנקודת התצפית

מפה, אפליקציה וסוללה

• מורידים מפה לא מקוונת לפני היציאה, כדי לא להסתמך על קליטה
• לוקחים סוללה חיצונית, כי בחניוני הלילה אין חשמל, וחוסכים בסוללה עם מצב טיסה כשאין צורך בקליטה
• מפת סימון שבילים מס' 1 (רמת הגולן) היא גיבוי טוב בנייר
• בכל פיצול מציצים במפה ומוודאים שהסימון מתאים לכיוון

אם איבדתם את השביל

עוצרים ולא ממשיכים "לכיוון". בגולן זה חשוב במיוחד, כי לצד השביל יש שדות מוקשים. חוזרים לסימון האחרון שראיתם, בודקים את המיקום במפה, ורק אז מחליטים. אם אין שיפור, מזעיקים עזרה לפי הסעיף על מצבי חירום.

מה לראות בשביל הגולן: אתרים, מעיינות ותצפיות

המסע עובר בהרי געש כבויים, בחורבות של כפרים, באתרי זיכרון ובתצפיות אל החרמון והכנרת. רוב האתרים על המסלול או לידו, וכמה מהם הם סטייה שכדאי לתכנן לה זמן.

אם הזמן קצר

הסטיות שאפשר לוותר עליהן בלי לפגוע במסע הן עין חרמון ועין טורבינה בימים 1 ו־3, ועין הקשתות ביום 4. היום הרביעי הוא הארוך במסע, ולכן לא מוסיפים לו סטיות בלי להחליט על כך מראש. ביום הראשון חשוב לזכור ששער אתר החרמון נפתח בשעה 8:00.

הליכה עצמאית או מסע עם ליווי לוגיסטי? איך מחליטים

אפשר ללכת את שביל הגולן לגמרי לבד, עם תיק מלא וציוד לינה, ואפשר ללכת אותו עם הסעה מתואמת ותיק קל יותר. ההבדל הוא בעיקר בכמה מהעבודה סביב ההליכה אתם לוקחים על עצמכם. בשביל הגולן העבודה הזאת כוללת גם הסעה, כי ההתחלה והסיום רחוקים זה מזה.

מי שרוצה לבנות מסע מותאם, להתאמן בניווט ולשאת את כל הציוד, יסתדר היטב בהליכה עצמאית. מי שרוצה ללכת בראש שקט ועם תיק קל, בלי לדאוג להסעות ולשינוע ציוד, ימצא ערך בליווי הלוגיסטי.

למידע על מועדי היציאה ועל התנאים: דף המסע של קום והתהלך בארץ.

טעויות נפוצות בשביל הגולן ואיך נמנעים מהן

1. סוטים מהשביל. לאורך הדרך יש שדות מוקשים מסומנים. אין קיצורי דרך, ואין חוצים גדרות בשום מקרה.
2. יוצאים בלי לבדוק סגירות והנחיות. שער אתר החרמון עלול להיות סגור במצבים ביטחוניים, ואחרי מאגר סמך יש אזור אימונים צבאי. בודקים לפני היציאה ובבוקר של כל יום.
3. מתחילים מוקדם מדי בחרמון. שער האתר נפתח, לפי מדריך מ־2025, בשעה 8:00. לכן מגיעים אליו בזמן ולא קודם, ובודקים את השעה ביום היציאה.
4. מניחים שיש מים בכל חניון. בחניוני אנדרטת פלס"ר 7, חושנייה, דליות, אום אל קנאטיר ואמפי גולן אין מים זורמים לשתייה. ממלאים לפני כן, ביישוב או בברז בדרך.
5. מזלזלים ביום הרביעי. כ־26 ק"מ הם מרחק ארוך במיוחד, ויש בו גם חציות מים ואזור אימונים צבאי. יוצאים עם הזריחה ומחשבים את הזמן מראש.
6. שוכחים סנדלים. בנחלים אחרי חושנייה ובנחל סמך המים יכולים להגיע עד הברך ואפילו המתניים. חוצים בסנדלים, ומחליפים לנעלי הליכה יבשות אחרי החצייה.
7. הולכים בנעליים חדשות. שלפוחיות ביום הראשון יכבידו על כל המסע, בעיקר בירידות. שוברים נעליים שבועות מראש.
8. מזלזלים בירידות. כ־3,820 מ' ירידה מצטברת פוגעות בברכיים יותר מהעליות. מקלות הליכה הם החלטה טובה, ולא מותרות.
9. יוצאים בקיץ או בחורף. בקיץ חם מאוד ויש מעט צל, ובחורף הנחלים מסוכנים והחרמון קר. האביב והסתיו הם העונות המומלצות.
10. מתכננים חזרה לשבת. אין תחבורה ציבורית בערב שבת ובשבת, וחלק מהחנויות ביישובים סגורות.
11. נושאים יותר מדי. כשהתיק כבד, כל עלייה קשה יותר וכל ירידה מעמיסה יותר. מוותרים על פריטים שאינם הכרחיים.

שאלות נפוצות על שביל הגולן

כמה ימים לוקח שביל הגולן וכמה ק"מ הוא?

שישה ימים הם החלוקה הנפוצה, עם כ־15 עד 26 ק"מ ביום. האורך הכולל הוא כ־120 עד 125 ק"מ, לפי המקור ולפי נקודות ההתחלה והסיום. מי שמנוסה בהליכה יכול לעשות אותו בחמישה ימים, ובקצב רגוע אפשר שבעה.

מה רמת הקושי, והאם הוא מתאים למתחילים?

הקושי הוא קשה, למיטיבי לכת. הניווט פשוט, אבל כ־20 ק"מ ביום, יום אחד של כ־26 ק"מ, ירידות ארוכות וחציות מים דורשים כושר. מי שלא הלך מעולם יותר מ־10 ק"מ ברציפות צריך קודם להתאמן בהליכות ארוכות.

מתי העונה הטובה ביותר?

אביב (מרץ עד אפריל) וסתיו (ספטמבר עד נובמבר). בחורף גשום, בוצי וקר, ובקיץ חם מאוד ויש מעט צל.

האם יש שדות מוקשים בשביל?

כן. לאורך השביל יש שדות מוקשים מסומנים וגדורים. השביל עצמו מסומן ובטוח להליכה, בתנאי שנשארים עליו ולא חוצים גדרות.

האם צריך אישורים או לשלם דמי כניסה?

המקורות שנסקרו לא מציינים אישור מיוחד להליכה בשביל. יש כללי כניסה ושעות פתיחה באתר החרמון, בשמורות הטבע ובחלק מהאתרים בדרך. הכניסה לעין הקשתות בתשלום. בודקים את הכללים העדכניים לפני היציאה.

איפה ישנים, ואפשר לישון בשטח?

בשמורות טבע מותר קמפינג רק בחניונים מוגדרים. המועצה האזורית גולן הכשירה שישה חניוני לילה למטיילים, ויש גם מלאכי שביל, צימרים וגסטהאוסים. לא לונים קרוב לאזורי אימונים צבאיים.

איפה ממלאים מים?

בברזים ביישובים ובחלק מהחניונים: אתר החרמון, נמרוד, הכפר מסעדה, עין זיוון, ברז אחרי אום אל דנניר, נאות גולן ובית העלמין במבוא חמה. בחניוני אנדרטת פלס"ר 7, חושנייה, דליות ואמפי גולן אין מים. מי נחל ומעיין אינם מי שתייה. מתכננים כ־4.5 ליטר ליום, ועד כ־7 בחום.

איך מגיעים להתחלה ואיך חוזרים מהסיום?

לקופות החרמון מגיעים ברכב, במונית או בטרמפים ממג'דל שמס, וכדאי ללון בקרבת מקום. מעין תאופיק חוזרים ברכב, בהסעה מתואמת, במונית או בטרמפים. אין תחבורה ציבורית בשבת, ולכן לא מתכננים חזרה בה.

אפשר ללכת לבד, והאם זה בטוח?

אפשר, כי השביל מסומן וכמעט בכל יום עוברים ליד יישוב, אבל צריך להכיר את הסיכונים: שדות מוקשים, חום, חציות מים וניווט בקטעים שהסימון בהם מכוסה. בודקים תחזית, מורידים מפה לא מקוונת ומודיעים למישהו על מסלול ההליכה.

מה ההבדל בין הליכה עצמאית לבין מסע עם ליווי לוגיסטי?

בהליכה עצמאית נושאים את כל הציוד ומתכננים אוכל, לינה והסעות בעצמכם. במסע עם ליווי לוגיסטי ההסעה מתואמת מראש, וההליכה עצמה נשארת עצמאית, לפי סימוני השביל ובלי מדריך.

אפשר ללכת רק חלק מהמסלול?

כן. השביל מחולק בדרך כלל ל־15 מקטעים של 6 עד 11 ק"מ (במקורות מסוימים 13 מקטעים), וכל מקטע נגיש לרכב בשני קצותיו. אפשר ללכת מקטע אחד או לחבר כמה מקטעים למסע קצר יותר.

עדכונים ומאמרים קשורים

המדריך עודכן לאחרונה באוקטובר 2026. אם נתקלתם בשינוי בשטח, בסימון, בברז או בחניון, נשמח לעדכון כדי שנתקן את המדריך.

מאמרים קשורים

• מסע ים אל ים של קום והתהלך בארץ: 4 ימי הליכה מחוף אכזיב אל הכנרת